שמעון ולילי פורת
חיים,מה נאמר ומה נספר על חיים? אשרינו שזכינו להכיר אדם כמותו, אשרי ג'ני שזכתה לחיות עימו, אשרי עמיאל ויהונתן שזכו להכירו מקרוב.
הילד שברח מהאנשים האוסטרים והגרמנים, שאהב לחיות ולמד את שפתם ותרבותם של המרוקאים והעיראקים, שהתאהב, חי והקים בית עם צרפתייה יוונייה, שסבל ונפטר בגלל רוסיה.
יש משהו בלתי נתפס כשמאבדים חבר. פתאום הלב צורב, הראש דואב, העיניים בוכיות, הגרון חנוק מדמעות ומצב הרוח יורד אל מתחת כל הקווים האדומים.
השארת אצלי חלל ענק שאינני יודע כיצד אמלא אותו. דמותך, מעשיך, רעיונותיך וחברותך יישארו עימי לעד. איבדתי שכן וחבר – כאב. הייתה לי זכות שהענקת גם לי מזמנך.
המילים: בן, פאפי, דוברמן, רוטוויילר, רוסייה - כבר לא נשמעות בקרבנו.
בליבי אתה תהייה לנצח. בליבי אתה תחייה לנצח. מתגעגע נורא, אתה חסר לי מאוד. מאוד מאוד. לעולם תחסר לי, שכן שלי, מתגעגע מאוד ואתה חסר לי. קשה, קשה לומר היית, אבל היית נדיר ומיוחד. נראה, כאילו נסעת לתקופה של מאה מאתיים שנה.
חיים, נוח על משכבך בשלום. מהכרותינו הקרובה והצמודה אני סמוך ובטוח שהסתדרת שם למעלה, אתה חבר של כולם, דואג, עוזר, מתקן, ומייעץ לכולם. מספר לכולם על ג'ני , על עמיאל ועל יהונתן, אהוביך ולא שוכח אותנו. ואלו כבר התאהבו בך ממש כמו שאנו כאן למטה. הם מאוד שמחים שאדם כמוך הגיע אליהם ולא מבינים וגם אנחנו לא מבינים, איך הגעת אליהם כל כך מוקדם ועזבת אותנו , איך? אבל אנו עם חור ענק בלב, ועיניים רטובות ודומעות. אנחנו כאן למטה מבטיחים לזכור אותך תמיד ולא לשכוח. אזכור אותך לעד שכן שלי ונפגש בסוף אתה יודע...
ואני כבר מצפה לפגישות ולשיחות בינינו, ממתין ומחכה, ממתין לתורי אחרי ג'ני עמיאל יהונתן וכל אהוביך.
ממתין ומחכה לשכן שלי - לחבר שלי ומקווה שלא תראה אותי עם עיניים בוכיות, בדיוק כמו עכשיו.
נ.ב. מקווה שתסלח לי על העיכוב במכתב.
המכתב היה מוכן כבר חודשים אבל לא הייתי מסוגל להעבירו אליך.
שמעון ולילי פורת
הילד שברח מהאנשים האוסטרים והגרמנים, שאהב לחיות ולמד את שפתם ותרבותם של המרוקאים והעיראקים, שהתאהב, חי והקים בית עם צרפתייה יוונייה, שסבל ונפטר בגלל רוסיה.
יש משהו בלתי נתפס כשמאבדים חבר. פתאום הלב צורב, הראש דואב, העיניים בוכיות, הגרון חנוק מדמעות ומצב הרוח יורד אל מתחת כל הקווים האדומים.
השארת אצלי חלל ענק שאינני יודע כיצד אמלא אותו. דמותך, מעשיך, רעיונותיך וחברותך יישארו עימי לעד. איבדתי שכן וחבר – כאב. הייתה לי זכות שהענקת גם לי מזמנך.
המילים: בן, פאפי, דוברמן, רוטוויילר, רוסייה - כבר לא נשמעות בקרבנו.
בליבי אתה תהייה לנצח. בליבי אתה תחייה לנצח. מתגעגע נורא, אתה חסר לי מאוד. מאוד מאוד. לעולם תחסר לי, שכן שלי, מתגעגע מאוד ואתה חסר לי. קשה, קשה לומר היית, אבל היית נדיר ומיוחד. נראה, כאילו נסעת לתקופה של מאה מאתיים שנה.
חיים, נוח על משכבך בשלום. מהכרותינו הקרובה והצמודה אני סמוך ובטוח שהסתדרת שם למעלה, אתה חבר של כולם, דואג, עוזר, מתקן, ומייעץ לכולם. מספר לכולם על ג'ני , על עמיאל ועל יהונתן, אהוביך ולא שוכח אותנו. ואלו כבר התאהבו בך ממש כמו שאנו כאן למטה. הם מאוד שמחים שאדם כמוך הגיע אליהם ולא מבינים וגם אנחנו לא מבינים, איך הגעת אליהם כל כך מוקדם ועזבת אותנו , איך? אבל אנו עם חור ענק בלב, ועיניים רטובות ודומעות. אנחנו כאן למטה מבטיחים לזכור אותך תמיד ולא לשכוח. אזכור אותך לעד שכן שלי ונפגש בסוף אתה יודע...
ואני כבר מצפה לפגישות ולשיחות בינינו, ממתין ומחכה, ממתין לתורי אחרי ג'ני עמיאל יהונתן וכל אהוביך.
ממתין ומחכה לשכן שלי - לחבר שלי ומקווה שלא תראה אותי עם עיניים בוכיות, בדיוק כמו עכשיו.
נ.ב. מקווה שתסלח לי על העיכוב במכתב.
המכתב היה מוכן כבר חודשים אבל לא הייתי מסוגל להעבירו אליך.
שמעון ולילי פורת
